[התמונה: תצלום מסך מתוך כתבה של ערוץ 7]

[לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

זהו עדכון של מאמר שראה אור, במקור, ב- 2015, ועניינו, התופעה ההולכת ומתגברת של השתלטות, ממוקדת, של ערבים על קרקעות בישראל. המאמר עורר בזמנו 'רעש תקשורתי' רב, כשהשאלה המובילה הייתה, הימצאותן של הוכחות ל'יד מכוונת' שמאחורי התהליך. תשובתי היא שמבחינת התוצאה, אין זה משנה כלל אם יש יד מכוונת או שהתהליך מונע בכוחה של התארגנות עצמית...

... התהליך הזה הוא עובדה קיימת, אולם הוא נסתר מן העין הציבורית. מידי פעם מופיע מאמר על כך בתקשורת, אולם הציבור ובעיקר, מקבלי ההחלטות, מתקשים לראות את התמונה הכוללת. ההתהוות הזו תתבהר בכל משמעותה, מן הסתם, רק כשיהיה מאוחר מידי לשנות! ראוי למקבלי ההחלטות לתפוס את משמעויותיו בתחום הביטחון הלאומי, ויפה דקה אחת קודם!

[להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן]

'שינוי מתחת לרדאר'

סוג זה של אסטרטגיה מכונה 'שינוי מתחת לרדאר' ('Change under the radar') התנגדות לשינוי מצד היריב, שיזהו סכנה למעמדו. על כן, סוג זה של אסטרטגיה אפקטיבי בהרבה מהתכנון ה"רגיל". האפקטיביות של אסטרטגיה זו מוכרו לציבור, למשל, בהקשר של "השתלת אמתות" בדעת הקהל בחו"ל. ניתן לקרוא על כך בהרחבה בספרו של בן דרור ימיני, "תעשיית השקרים" (ראו תמונת כריכה משמאל).

ההסתדרות הציונית ניצלה היטב בזמנו את האסטרטגיה הזו לגאולת קרקעות, בתהליכי בניין האומה. גם כיום עושות עמותות יהודיות - המגובות בכסף של אילי הון יהודים מחו"ל - שימוש באסטרטגיה זו להשתלט על קרקעות ובתים, בעיקר במזרח ירושלים.

בעשורים האחרונים, מאתגרים הערבים את ישראל באותה אסטרטגיה בדיוק, בשתי שיטות פעולה, הנובעות מאותה אסטרטגיה תהליכית של ביצוע פעולות קטנות ולא מורגשות מבחינה ציבורית, שההשפעה המצרפית שלהם עצומה: רכישה מסיבית של קרקעות, והשתלטות אקטיבית על שטחי המרעה שבאחריות המדינה.

[על משמעותו של המושג, 'מתחת לרדאר', לחצו כאן]

רכישה מסיבית של קרקעות, מתחת לרדאר

סוחרים ערבים בגיבוי "אנשי קש" - יהודים ואחרים - עושים הכל על מנת להשתלט על קרקעות, בעיקר מיהודים וגם מלא מוסלמים אחרים (למשל, דרוזים).

הם מנצלים את חילופי הדורות במשפחות החקלאים היהודיות ואת חוסר הרצון של הבנים והנכדים לעבד את הקרקע. לתכלית זו נבנה מנגנון, ה"משומן" בכסף "גדול" מבחוץ, המיועד לרכישה אסטרטגית של קרקע. מטרתו להשתלט בשקט, "מתחת לרדאר", ובכל דרך אפשרית, על קרקעות יהודיות בישראל, בעיקר בגליל שבה קיים רוב ערבי. באופן כזה תישמט בטווח הארוך האחיזה היהודית בגליל, מתחת לעיני מקבלי ההחלטות הישראלים, שכשיגלו זאת, זה יהיה מאוחר מידי, והצפון יאבד למעשה.

הרוכשים מציבים בפני חקלאים יהודים פיתויים כספיים גדולים, ובמזומן בתמורה לרכישת קרקעות, לא רק בסמיכות ליישובים ערביים, אלא גם באמצע יישובים יהודיים, כראש פינה. גם במקרים בהם סוכמו כבר עסקאות בין יהודים, מוגשת הצעה נגדית גבוהה בהרבה, וההסכמים מתבטלים, מפני שסוחר ערבי הציע סכום כסף גבוה יותר, ובמזומן. במקרים אחרים, הסוחרים הערבים מגיעים אל הרשימות שבמועצות המקומיות, משם הם משיגים שמות של הבעלים היהודיים של האדמות, יוצרים איתם קשר ומדווחים להם על אדמות שלעתים לא היה ידוע להם שהם נמצאות בבעלותם. אז, הם מציעים לבעלים הצעות כספיות גבוהות, ואף מגיעים אליהם עם מזוודות כסף ומציעים תשלום במזומן, בשקלים או בדולרים. היהודים שעדיין לא עיכלו את העובדה שהם בעלי קרקע, שמחים למכור את האדמה שכן אינם חקלאים ואין להם נגישות לקרקע שזה עתה נפלה לידיהם. הרוכש הראשון שמגיע אליהם הוא הרוכש הערבי או באי כוחו והם מוכרים לו אותה בנפש חפצה. כך הם משתלטים על כל פיסת קרקע אפשרית: יערות, פארקים, ואפילו ביובים ונחלים (כהן שמעון, 2013).

השתלטות אקטיבית על שטחי המרעה שבאחריות המדינה

בנוסף לתהליך גאולת הקרקע, קיימת השתלטות זוחלת של ערבים על שטחי המרעה בגליל: הבדווים והערבים בגליל מתישים את חקלאי הגליל היהודיים בפגיעות מתמשכות ברכוש, שריפות, בהשחתת ציוד ובע"ח, ובגביית דמי חסות. המשטרה לא מצליחה להתמודד, והערבים משתלטים דונם אחר דונם על הקרקעות.

בשל העניין שתופעה זו מעוררת, סברתי שיהיה נכון לנסות ולהבליט אותה, באמצעות ריכוז הכתבות שהופיעו עד היום בתקשורת הישראלית בסוגיה זו. להלן הכתבות אותן איתרתי בסדר יורד, לפי זמן הופעתן. אם החמצתי משהו, אתם מוזמנים לשלוח לי מראה מקום ואצרף אותו לכאן:

1. רכישת קרקעות חקלאיות סביב גדרה, ומשמעותן: כתבת ישראל היום מנובמבר 2017

כשנכתב המאמר לראשונה, ב- 2015, הייתה אחת ההערות הראשונות לו מתושבת באזור גדרה: "היום עכשיו וכעת ! מתחת לאפינו נקנות קרקעות בשני צידי כביש 40 באזור גדרה. חממה וגדר ומשפחה בדואית מופיעה ומתחילה פעילות במקום. עוד ועוד הצעות עם מחירים מופקעים ומי שנמצא בשטחו ניזוק". די להשוות את המצב ב- 2015 ועתה על מנת להבין את המהירות של ההשתלטות, וגם את משמעויותיה.

כתבת ישראל היום מתארת מציאות חדשה של מתחמים מגודרים, הצצים בשטחים החקלאיים שמסביב לגדרה. מדובר במתחמים דומים, הבנויים באותו האופן ומכילים פחות או יותר אותם מרכיבים. גדר רשת המקיפה את השטח, סככה גבוהה באחת הפינות, וחממות ורשתות צל הממלאות את שאר המתחם. כמעט כל המתחמים הללו נעוצים בליבן של חלקות חקלאיות, ללא היגיון מסדר וללא קשר או חיבור לתשתיות או לאזור, ולרובם אין היתרי בנייה או אישורים אחרים הנדרשים. יתרה מכך - הגדרות והמבנים הוקמו בדרך כלל ללא ההסכמה הנדרשת ושלא כדין (ביגמן, 2017). 

המתחמים הללו בנויים על קרקעות פרטיות, שנקנו מיהודים, וברוב המקרים נמכרו לערבים, או לבדואים מהאזור. התוצאה היא היווצרות של 'טבעת חנק' שמקיפה את היישובים באזור גדרה - קדרון, מועצה אזורית ברנר, ואף את שטחי הגישה לבסיס חיל האוויר בתל נוף - ומייצרת שם מצוקה גוברת בתחומים של ריבוי פשיעה, וגרוע יותר - פחד מפשיעה, שיבריח משם, בסופו של תהליך את היהודים, וייאלצם למכור ולעזוב (ביגמן, 2017).

[לכתבה המלאה של עקיבא ביגמן בישראל היום, לחצו כאן]  

הקרקעות הללו נקנו על ידי יהודים עוד מימי המושבות שלפני קום המדינה, במקרים רבים הן מוחזקות ב"מושע" - כלומר בבעלות משותפת לכמה אנשים ולעתים, לכמה עשרות - החולקים את הבעלות בחלקות הקרקע, אך בלי שביצעו פרצלציה וללא שחילקו ביניהם את השטח לחלקות משנה. המשמעות היא שכל גרגיר שייך לכמה בעלים ואי אפשר לבצע פעולות בשטח - כגון גידול, גידור או הקמת חממות - ללא אישור בכתב משאר הבעלים (ביגמן, 2017).

[לכתבה בישראל היום, לחצו כאן]

2. גאולת קרקעות: כתבת ערוץ 7 מאפריל 2013

המאמר מבוסס על ראיון מוקלט (ניתן להאזנה) עם יהודה קאיפי, סוחר קרקעות יהודי, שנתקל בתופעה כל העת. הוא מספר כי מספר פעמים בשנה,  לאחר שהוא מסכם עסקת מכירה עם בעל קרקע יהודי בלחיצת יד, ומציע מקדמה, שנענית לעתים בסירוב מתוך אמון הדדי, ולאחר שקבעו להיפגש למחרת אצל עורך דין לסגירת העסקה, מגיעה שיחת טלפון מסוחר ערבי שמצליח לבטל את העסקה. "מתקשר אלי המוכר ואומר שהוא מצטער אבל העסקה מבוטלת בגלל שהציעו לו 15 אלף שקלים יותר. אני אומר לו שמילה זו מילה ושלחצנו ידיים, אבל הוא אומר שלא יוכל לקיים את העסקה אלא אם כן אני מוכן להוסיף את הסכום הזה".

[לכתבה ולראיון המוקלט לחצו כאן]

2. נחשף שוד קרקע של 2,000 דונם: כלכליסט, מרץ 2012

הכתבה עוסקת בתופעה, החוזרת על עצמה מדי שנה, של משפחות בדואיות המנסות להשתלט בכוח על אדמות מדינה ולגרש בדואים אחרים שקיבלו את הקרקע בהקצאה כחוק, ואף משלמים למדינה תמורת השימוש בקרקע.

במקרים כאלו נוקטת המדינה "מנהג בעלים" ותופסת את השטחים הפלושים. מינהל מקרקעי ישראל פועל נגד פלישות לקרקע שלו. במרץ 2012 חשפו מפקחי המינהל ושוטרי מרחב הנגב שדות חקלאיים בשטח של 2,100 דונם שעובדו ללא היתר על ידי "שודדי קרקעות" באזור תל ערד, שגב שלום ורמת חובב שבנגב הצפוני. המינהל תפס שטחים חקלאיים בהיקף 1,500 דונם בפעילות דומה בדרום ו־500 דונם באזור קריית אתא בצפון, ובכל המקרים חרשו נציגי המינהל את הקרקע כדי להסיר ממנה את הגידולים. מדובר בפלישות לקרקע שחלקה שטחי אש צה"ליים, ורובה שטחים המיועדים להשכרה עונתית לבדואים מהאזור, למטרות חקלאות ומרעה.

[לכתבה בכלכליסט לחץ כאן]

3. בשקט בשקט זרים קונים אדמות בכרמל: פורטל הכרמל, דצמבר 2012

הכתבה עוסקת בתופעה, שלפיה משתלטים גורמים זרים - המוגדרים כ: "עמותות דתיות ארגוני פשע ופרטיים" - על שטחי דלית אל כרמל ועוספיה, מתחת לאפם של התושבים. הם רכשו בשנת 2012 מאות דונמים בדליה ועוספיה. תושבים התעוררו בין לילה כדי לגלות, שהשכנים שלהם תושבים מהמשולש, או שהאדמה של עמותה דתית ערבית, או שהבעלים אזרחים שמתגוררים בחוץ לארץ. אותם תושבים לא יודעים מה לעשות ואיך להתנהג. הכתבה מביאה עדות של תושב שרצה למכור חצי דונם אדמה, ברגע שפנה למשרד מקומי, החלו להגיע אליו כל מיני זרים, שהיו מוכנים להשקיע כל סכום שיבקש, העיקר שימכור להם, הוא סירב בתוקף. לאחר מכן ניסו אותם אנשים לרכוש את הקרקע דרך "איש קש" - נציגה מעוספיה, אולם התחבולה נחשפה ברגע האחרון.

[לכתבה בפורטל הכרמל]

4. השתלטות אלימה על אדמות מרעה: כתבת הערוץ הראשון מאוקטובר 2011

הכתבה עוסקת בכך, שערבים מעלים עדרי צאן ובקר על שטחי מרעה של המדינה ללא אישור, מתנכלים ומבריחים חקלאים יהודים במסווה של פעילות פלילית "שגרתית". החקלאים היהודים פורשים בשל הנזקים הכלכליים ומשתלטים למעשה על אדמות אלה. לפי הכתבה, כ- 15 קיבוצים,כמו למשל, קיבוץ עמיעד, חיסלו את משק הבקר שלהם וויתרו על שטחי המרעה אותה רכשו בכסף ממנהל מקרקעי ישראל, וויתרו על אחיזתם בקרקע, עקב הגנבות. את מקומם תופסים בכוח העדרים של כפרי הבדואים בגליל. חקלאים יהודים אחרים מתירים לעדרי הבדואים להיכנס לרעות בשטחיהם כסוג של חסות והגנה מפני גנבות. רבים מהעדרים האלה - לטענת החקלאים - קובצו מגניבות מחקלאים יהודיים אחרים. בנוסף, פולשים בעלי עדרים ערבים לקרקעות המנהל ומתבססים בהם, כשאין מי שיפעל נגדם בנחרצות ובאופן אפקטיבי:

5. גאולת קרקעות: כתבת הערוץ הראשון במאי 2010, חלק ראשון

התחקיר חושף כי חקלאים ישראלים מוכרים את אדמותיהם לכל המרבה במחיר, כשהכסף מגיע ממקורות עלומים מבחוץ, גם ממדינות ערב. הרכישות מתבצעות במחירים גבוהים בהרבה מערכם. כך למשל נמכרת קרקע ששוייה 5,000$ ב- 12,000$ עד 15,000$ לדונם חקלאי (חלקו מוצהר וחלקו "מתחת לשולחן"). זאת, למרות שאין לקרקע ערך נדלני, לא בהווה ולא בעתיד. חקלאים ואישי ציבור בצפון מדברים על כסף גדול, שזורם ממדינות ערב העשירות לרכישת אדמות יהודיות בגליל, דונם ועוד דונם. בכתבה מצוטט רוני כהן, ראש מועצת יבניאל, שהעיד כי הגיע אליו יהודי שטען שהוא נציג של קבוצה, הקשורה לגורם סעודי, הרוכשת קרקעות לערבים במגזר היהודי. הוא הציע לראש המועצה "לעשות אותו איש עשיר", אם יאפשר לו לקנות, בכל מחיר. לטענתו של ראש המועצה, הוא "זרק אותו מהמשרד". המראיינת פונה לסעיד גנאים, תושב סחנין, שרכש קרקעות בראש פינה, שהכחיש קשר לגורמים בארצות ערב. יתר המשפחות בעלות הקרעק בראש פינה פנו לבית המשפט, אולם זה הכשיר את המכירה:

6. גאולת קרקעות: כתבת הערוץ הראשון במאי 2010, חלק שני

קיימת נטישה של קרקעות ע"י חקלאים יהודים ליד הגבול, ממטולה ועד לחרמון. ההיסטוריה מלמדת כי שטחים בקרבת הגבול יכולים להיות מוחזקים באפקטיביות רק ע"י חקלאים. גורמים ערבים משלמים עבור השטחים שקנו סכומים לא הגוניים לכאורה, כיוון שאי אפשר להחזיר את ההשקעה מחקלאות. יתרה מכך, במצב החקלאות היום בישראל, לחקלאים אין כסף לעסקאות כאלה, והן נעשות ממניעים אחרים. החקלאים היהודים פנו בעניין זה לקרן הקיימת ול"הימנותא" - חברת הנכסים שלה שאמורה לגאול קרקעות, ונענו שהיא אינה רוכשת קרקע מיהודים. רק מערבים:

7. גאולת קרקעות: כתבת הערוץ הראשון במאי 2010, חלק שלישי

ב- 7.5.2010 שודרה ב"יומן" בערוץ 1 כתבת תחקיר בנושא מכירת קרקעות בבעלות יהודית לערבים בגליל. הכתבה מדברת על כספים רבים, שמוזרמים באופן סודי ועקיף מארצות ערב, כדי לרכוש קרקעות מיהודים. היא מעמתת את עו"ד ג'וואד בולוס עם יצחק אליישיב, לשעבר מנכ"ל הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), ואלכס חפץ, מנכ"ל "הימנותא" - חברת הנכסים של הקק"ל. חפץ טען כי חברתו היא זו שאמורה לרכוש, מהחקלאים היהודים המבקשים למכור, את קרקעותיהם, אולם אין הם יכולים להתחרות בערבים, שמציעים 200% משווי הקרקע. לטענתו, זהו "כסף שחור" ו/או כספים שזורמים ממדינות ערב העשירות, והוא קורא לשלטונות המס חייבים לשים את ידם עליו ולאתר את מקורותיו:

8. התארגנות עצמית לא ממסדית כתגובה לאלימות הערבית כלפי חקלאים: כתבת הערוץ הראשון בנובמבר 2010

בתגובה לאלימות הערבית המתמשכת נגד חקלאים יהודים ולאזלת היד של הממסד בטיפול בפרשה, הוקם בשנת 2007 ארגון "השומר החדש". הארגון ממשיך את דרכה של תנועת 'השומר' שקמה בתחילת המאה 20, ותפקידו יצירת שינוי תודעתי ואסטרטגי בחברה הישראלית, חיזוק הקשר שנחלש לאדמה ולקרקע בישראל והעצמת חשיבות החזקת הקרקעות בשטחים הפתוחים בגליל ובנגב תוך חידוש הרעיון הציונ

כאשר קוראים / שומעים כתבה אחת נעשים מודאגים, אבל קל יחסית לחזור לסדר היום. כאשר מתמודדים עם כל צבר הכתבות, יש לו כבר משמעות גדולה בהרבה. זה הכוח שבהתהוות, שרק מעידה על התהליך האמתי, השקט והמתמשך, המתבצע בשטח, שהצד המתמיד והנחוש להתמיד בו ינצח!

הרתיעה של גופים ממוסדים מלעסוק בכך מלמדת שאין פתרון מוסדי לבעיות של התהוות, ואין מנוס משימוש בהתארגנויות חוץ מוסדיות לטיפול בהן! (ראו את הפוסט: על החטיבה להתיישבות ועל משילות בעולם מורכב).

[לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן]

העשרה

• יחזקאלי פנחס (2015), על החטיבה להתיישבות ועל משילות בעולם מורכב.

מקורות

• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
• אתר רגבים (ללא תאריך), כך מאבדת המדינה את בעלותה על אלפי דונמים בגליל.
• כהן שמעון (2013), ערבים עם מזוודות דולרים רוכשים אדמות בצפון, ערוץ 7, 28/4/13 (המאמר כולל ראיון מוקלט על יהודה קאיפי, סוחר קרקעות יהודי, שנתקל בתופעה כל העת).
• חלבי חסין (2012), בשקט בשקט זרים קונים אדמות בכרמל, פורטל הכרמל, 06/12/2012.   
• רופא אופיר שרון (2009), כנס בצפון: אדמות המדינה נגזלות בידי ערבים, ynet, 20.08.09.
• עקיבא ביגמן (2017), שטח הפקר, ישראל היום, ישראל השבוע, 3/11/17, ע' 11-10.